בחווה חקלאית לגידול דגים, התבקשתי לבדוק את ממשקי העבודה בין המחלקות השונות.
בהנהלת החווה הייתה תחושת תסכול כללית – משהו לא עובד, אבל לא היה ברור מה בדיוק.
לא הייתה בעיה מוגדרת, לא תקלה בולטת, רק תחושת חוסר נחת.
כדי להבין את התמונה המלאה, ערכתי שיחות עם מנהלי המחלקות, בחנתי את זרימת המידע, את המשכיות המשימות בין הצוותים, ואת המוטיבציה ושביעות הרצון של העובדים.
במהלך הלמידה, ערך לי מנהל התפעול סיור בבריכות הדגים. מודה – חששתי מהריח. הופתעתי לגלות מקום נקי, מאוורר, ולא מסריח בכלל.
מנהל התפעול הסביר לי על תהליך הגידול – משלב הבקיעה ועד השיווק. אחד האתגרים הוא שהדג הוא יצור רגיש מאוד, ובמעבר בין הבריכות הוא עלול להיכנס לסטרס – שלעיתים מוביל למותו.
"אי אפשר לתת להם פרוזאק", הוא אמר בחיוך.
יש שלב שבו הדג נראה תקין אך נמצא רגע לפני מצוקה – אם מזהים בזמן, אפשר להעביר אותו לעיבוד. אם מפספסים, הדג מת – וצריך להשליך אותו.
שאלתי:
"כל כמה זמן אתם מסיירים בבריכות כדי לזהות את הדגים במצב הזה?"
– "פעמיים ביום", השיב.
הסתבר לי שבמהלך השנה נרשמים אובדנים של דגים בהיקף כספי של כ־100 אלף ש"ח.
שאלתי: "יש לך אפשרות לבצע סיורים בתדירות גבוהה יותר?"
– "האמת שכן. אפשר לסייר כל שעתיים, ובמיוחד בימי העברה בין בריכות – אפילו בתדירות גבוהה יותר."
כששיתפתי את מנהל החווה בתובנה, הוא פנה למנהל התפעול בתדהמה:
"זה נכון?"
והתשובה הייתה חיובית.
כך, ללא תוספת בכוח האדם, באמצעות התאמת הסיורים לתהליכים הקריטיים,
"דגנו" תוספת של 100 אלף ש"ח לרווחיות השנתית של החווה.
אגב, כל ניסיונותיי בעבר לגדל דגים באקווריום הסתיימו במפח נפש. אין לי רקע בביולוגיה או בגידול חקלאי ימי – אבל יש לי דבר אחד חשוב:
היכולת לשאול שאלות.
זה מה שאני מביאה איתי. היכולת לשים לב לדברים שאחרים רגילים אליהם, לנתח תהליכים, לזהות חסמים ולשאול את השאלות הנכונות – גם (ובעיקר) כשאין בעיה מוצהרת.
ואולי גם אצלך בארגון יש "דגים" שחומקים מבין האצבעות? לפעמים כל מה שצריך זה מישהו שיבוא לשאול את השאלות הנכונות, zana do כאן בדיוק בשביל זה… צרו קשר ונתחיל להוביל להצלחה שלכם.
